בדיקת EEG - סיכונים, פענוח וכל מה שרציתם לדעת

בדיקת EEG (אא”ג), או בשמה המלא אלקטרואנצפלוגרפיה (Electroencephalography) הינה בדיקה שמנטרת את הפעילות החשמלית במוח. הבדיקה מתבצעת במקרים שבהם יש חשד לדפוסים לא תקינים של פעילות זו עקב מצבים רפואיים שונים.

כאן בעמוד תמצאו תשובות מקצועיות לשאלות הנפוצות ביותר בהקשר של ה-EEG: מתי מקבלים הפניה אליה? האם היא כואבת? כמה זמן היא אורכת? כיצד מתבצע הפענוח? ועוד.

באילו מצבים נדרשת בדיקת EEG?

בדיקת EEG היא הבסיס לאבחון במגוון רחב של מצבים רפואיים, ובפרט אלה הבאים:

כשישנו חשד לגידול במוח או במסגרת מעקב אחרי גידול מאובחן
לצורך הערכת נזק לאחר חבלת ראש
סיווג פרכוסים וחשד לאפילפסיה
דלקת במוח (זיהומית או אוטואימונית)
אנצפלופתיה (פגיעה על רקע נוירולוגי בתפקודו התקין של המוח)
דמנציה
הפרעות שינה שרוצים לברר את המקור שלהן
הפרעות מטבוליות שרוצים לברר את המקור שלהן

בנוסף מאפשרת בדיקת EEG לאבחן מוות מוחי אצל בני אדם במצב תרדמת.

חיפושים קשורים:

בדיקת EEG בערות ובדיקת EEG בשינה

בדיקות EEG מתבצעות גם בערות וגם בשינה, עם מספר הבדלים בין שני סוגי הבדיקות. הבדיקה שמתבצעת בזמן שהאדם ישן רגישה יותר מזו שמתבצעת כשהוא ער, ולכן מספקת תמונת מצב מדויקת יותר.

סוג זה של EEG מומלץ כשיש חשד לפרכוסים או אפילפסיה. אצל ילדים ההעדפה היא במרבית המקרים לבצע EEG בשינה בגלל הקושי שלהם לשתף פעולה עם הבדיקה כשהם ערים.

לקראת EEG בשינה ההנחיה היא לוותר על שינה בלילה שלפני הבדיקה (ילדים יכולים לישון עד 4 שעות, אבל להיות ערים החל מ-2 בבוקר של יום הבדיקה). כמו כן יש להימנע מקפה, קולה, תה ושאר משקאות שיש בהם קפאין.

במקרים מורכבים במיוחד יתבצע EEG בניטור וידאו – בדיקה מקיפה שאורכת מספר ימים ומתבצעת באשפוז. בבדיקה זו הנבדקים מצולמים במקביל לרישום פעילות המוח וזאת כדי לזהות התאמה (או חוסר התאמה) בין תנועות פיזיות לבין גלי המוח.

האם הבדיקה מסוכנת ו/או מכאיבה?

EEG הינה בדיקה לא פולשנית, ואין שום סכנה לפגיעה במוח. הבדיקה גם לא מכאיבה, אם כי תיתכן אי נוחות מסוימת. משך הבדיקה הוא בסביבות החצי שעה בערות וכ-45 דקות בשינה.

הנבדקים שוכבים על מיטה בעיניים עצומות. הטכנאי שמבצע את ה-EEG מנחה את האדם כיצד להתנהל, ובפרט עשוי לבקש ממנו לנשום במהירות לרגעים מסוימים, להתבונן באורות מרצדים ועוד – כדי לייצר גירויים שמסייעים באבחון.

לקראת הבדיקה הטכנאי שמבצע אותה מורח ג’ל ייעודי על הקרקפת של הנבדקים ומחבר אלקטרודות בנקודות שונות ברחבי הקרקפת אשר נבחרו מראש וסומנו בעזרת טוש. מטרת הג’ל היא לאפשר מעבר יעיל של האותות החשמליים. לאחר סיום הבדיקה כדאי להתקלח כדי להסיר את הסימונים והג’ל מהראש.

פענוח ממצאי EEG

מהות פעולת מכשיר ה-EEG היא הגברת האותות החשמליים שנעים בקליפת המוח ורישום מפורט ומדויק של גלי המוח. זהו כמובן רק השלב הראשון בדרך לאבחון מדויק. השלב השני, החשוב אפילו יותר, הוא פענוח של ממצאי המכשיר.

מי שמופקד על הפענוח הוא נוירולוג (או נוירולוגית, כמובן). כשהפלט מציד גלי מוח בתדרים שונים מאלה האופייניים לפעילות החשמלית התקינה במוח, זוהי אינדיקציה לבעיה.

ישנם כאמור מקורות רבים לדפוסי פעילות לא תקינים במוח, ולכן ישנה חשיבות רבה לפענוח מדויק שמסייע לזהות את מקור הבעיה, חומרתה ועוד. במקרים מורכבים ניתן לבקש חוות דעת נוספת על-מנת להבטיח פענוח ללא רבב.

בכללי

בדיקת ה-EEG, או אלקטרואנצפלוגרפיה, עומדת ככלי אבחון חיוני למגוון מצבים רפואיים המשפיעים על המוח. זהו הליך לא פולשני המנטר את הפעילות החשמלית של המוח, ומסייע בזיהוי של דפוסים חריגים הקשורים לבעיות שונות כגון גידולי מוח, פגיעות ראש, אפילפסיה והפרעות שינה, בין היתר.

ניתן לבצע את הבדיקה גם בזמן ערות וגם בשינה, כאשר האחרונה מציעה רגישות מוגברת לתוצאות מדויקות, במיוחד במקרים של חשד להתקפים. ההליך עצמו אינו כואב, אם כי תיתכן אי נוחות מסוימת, והוא נמשך בדרך כלל כחצי שעה בזמן ער וכ-45 דקות בזמן שינה.

לאחר הנחת ג’ל מיוחד ואלקטרודות, גלי המוח המוקלטים מנותחים על ידי נוירולוג לצורך פרשנות. שלב קריטי זה מוביל לאבחונים מדויקים, המנחים התערבויות רפואיות מתאימות.

שאלות נפוצות: סיכונים ויתרונות של בדיקת EEG

מהם הסיכונים בבדיקת EEG?

ישנם סיכונים מינימליים הקשורים לבדיקת EEG. מדובר בהליך לא פולשני, ולכן אין סכנה לפגיעה במוח או אי נוחות פיזית משמעותית. המקסימום שאתה עלול לחוות הוא אי נוחות קלה במהלך מיקום האלקטרודות ואי הנוחות של שטיפת הג’ל ששימש בבדיקה לאחר סיום הבדיקה.

מה אתה צריך לדעת על EEG?

EEG, או אלקטרואנצפלוגרפיה, היא בדיקה רפואית המנטרת את הפעילות החשמלית במוח. הוא משמש לאבחון מצבים נוירולוגיים שונים, כגון אפילפסיה, גידולי מוח והפרעות שינה. הבדיקה אינה פולשנית, ותוצאותיה מתפרשות על ידי נוירולוגים כדי לסייע באבחון.

מה מטרת בדיקת ה-EEG?

המטרה העיקרית של בדיקת EEG היא לנטר ולתעד את הפעילות החשמלית במוח. זה עוזר לאבחן ולהעריך מצבים נוירולוגיים שונים, כולל אפילפסיה, גידולי מוח, דלקת מוח והפרעות שינה. זה יכול לשמש גם כדי לקבוע מוות מוחי בחולים בתרדמת.

מהם החסרונות בשימוש ב-EEG לצפייה במוח?

בעוד ש-EEG הוא כלי רב ערך לאבחון מצבים נוירולוגיים, יש לו מגבלות. זה יכול לתעד רק פעילות מוחית ברמת פני השטח, מה שהופך אותו לפחות יעיל באיתור בעיות עמוק בתוך המוח. בנוסף, התוצאות יכולות להיות מושפעות מגורמים חיצוניים כמו תנועה ופעילות שרירים.

מהם היתרונות והחסרונות של EEG בפסיכולוגיה?

יתרונות: EEG הוא בעל ערך בפסיכולוגיה לחקר פעילות המוח בזמן אמת. זה עוזר לחוקרים להבין תהליכים קוגניטיביים, רגשות ותגובות לגירויים. זה לא פולשני ומספק רזולוציה זמנית גבוהה.
חסרונות: ל-EEG יש מגבלות ברזולוציה מרחבית, מכיוון שהוא לא יכול לאתר במדויק אזורים במוח. בנוסף, הוא אינו מספק מידע מבני מפורט על המוח. רעש ממקורות חיצוניים וחפצים יכולים גם להשפיע על הדיוק של נתוני EEG במחקר פסיכולוגי.

באילו מצבים נדרשת בדיקת EEG?

בדיקת EEG נחוצה במצבים רפואיים שונים, כולל הערכת גידולי מוח, פגיעות ראש, אפילפסיה, דלקת מוח, אנצפלופתיה, דמנציה, הפרעות שינה והפרעות מטבוליות. זה יכול לשמש גם לאבחון וניטור של מוות מוחי.

האם בדיקת ה-EEG מסוכנת או כואבת?

EEG אינו פולשני ואינו כואב. אמנם עשויה להיות אי נוחות מסוימת במהלך מיקום האלקטרודות, אבל זה בדרך כלל נסבל היטב. לא ידועות סכנות הקשורות לבדיקת EEG. הבדיקה נמשכת בדרך כלל כ-30 דקות בזמן ער ו-45 דקות בשינה.

האם ניתן לבצע בדיקות EEG בזמן ערות ושינה?

כן, ניתן לערוך בדיקות EEG הן בערות והן בשינה. EEG של שינה רגישים יותר ומועדפים בעת הערכת מצבים כמו אפילפסיה. הכנה ל-EEG שינה עשויה לכלול הישארות ערה בלילה שלפני הבדיקה והימנעות ממשקאות המכילים קפאין.

כיצד מפענחים ממצאי EEG?

ממצאי EEG מפוענחים על ידי נוירולוגים המנתחים את גלי המוח המתועדים. דפוסים חריגים בתדרי גלי המוח יכולים להצביע על בעיות. הפרשנות עוזרת לזהות את מקור הבעיות, חומרתן ומנחה את המשך האבחון והטיפול. במקרים מורכבים, ניתן לפנות לחוות דעת נוספת לצורך פענוח מדויק.