MRI – סוגי בדיקות, פענוח, ומדוע ניסיון הרופא חשוב?

MRI - סריקה באמצעות שדה מגנטי

הרפואה במאה ה-21 מחוללת ניסים של ממש. במקרים רבים ההתייחסות לכך היא כאל מובן מאליו, אבל זה ממש לא כך. מצבים שבעבר הסתיימו במוות מטופלים כיום באחוזי הצלחה גבוהים, מחלות שפגעו באופן חמור באיכות החיים מנוטרלות לחלוטין כך שהאדם בכלל לא מרגיש אותן, ובאופן כללי יותר ויותר מצוקות רפואיות נפתרות באופן מיטבי ועם מינימום פגיעה בחולים. אחד מ"סודות" ההצלחה של הרפואה הוא היכולת לקבל תמונת מצב מדויקת לחלוטין של איברים פנימיים, כולל אלה המורכבים ביותר כמו המוח. גם היכולת הזו כבר נתפשת כמובנת מאליה, ובכל מקרה מדובר בהישג מרשים מאוד של המין האנושי. מי שאחראי לכך במידה רבה הוא ה-MRI, מכשיר דימות בתהודה מגנטית שפותח בשנות ה-70 של המאה הקודמת – וכבר עזר לאינספור בני אדם ברחבי העולם וכמובן גם כאן בישראל.

בעמוד זה תמצאו הסברים לגבי אופן פעולת המכשיר, יתרונותיו המשמעותיים, המצבים הרפואיים שבהם מומלץ לנצל את איכויותיו, ההיערכות לקראת בדיקת MRI, הפתרונות החדשניים שמאפשרים לכמעט כולם לעבור את הבדיקה והפענוח שלה (חוליה חשובה במיוחד בשרשרת האבחון והריפוי).

איך פועל מכשיר MRI?

ה-MRI (ראשי תיבות של Magnetic Resonance Imaging) הוא מכשיר לא פולשני שפעולתו מבוססת על שדה מגנטי. הנבדקים מוכנסים אל השדה רב העוצמה, שנמצא בתוך מעין מנהרה, כשהם שוכבים על מיטה. בתוך החלל משוגרים אל האיבר שאותו רוצים לבדוק גלי רדיו. גלי הרדיו, תחת הנוכחות של השדה המגנטי, גורמים לחלק מאטומי המימן שבגוף הנבדק לנוע בהתאם לכיוון השדה המגנטי. כשמפסיקים את שידור הגלים אותם אטומים חוזרים למצבם המקורי, כשהכל כמובן מתועד. מידע זה, כתוצאה מהתנועה, משמש להפקת תמונה תלת ממדית של פנים הגוף באזור שבו התמקדה הבדיקה (ברקמות שונות של גוף האדם יש ריכוזים שונים של מים, שמכילים אטומי מימן, כך שה-MRI "יודע" להבחין בין רקמות שריר, רקמות עצם, תאי עצב וכו').

היתרונות הבולטים של בדיקת MRI

  • בדיקה לא פולשנית – אין צורך לבצע חתכים בגוף על-מנת לבחון מה מתרחש בתוכו, וגם לא מוחדרים פנימה מכשירים כאלה ואחרים.
  • בדיקה ללא קרינה מייננת – בניגוד לבדיקות אחרות כגון צילומי רנטגן או CT, בדיקת MRI לא מבוססת על הקרניים שכידוע עלולות גם להזיק לגוף.
  • רמת דיוק גבוהה במיוחד – כך שגם האבחון יהיה מדויק במיוחד (בתנאי כמובן שהפענוח יתבצע באופן מושלם – פירוט בהמשך).
  • פירוט רב כשנבדקים מערכת העצבים או השלד – אם הסיבה לצורך בדימות היא חשד לבעיה הקשורה למערכת העצבים, כולל כזו שמשפיעה על מוח האדם, רק מכשירי MRI יודעים לספק את התמונה המפורטת ביותר לגבי המבנים האנטומיים הזעירים והמורכבים. גם דימות של מערכת השלד-שריר כדאי לבצע בעזרת התהודה המגנטית.

באילו מצבים רפואיים תתבצע סריקת MRI?

סריקת MRI היא למעשה שם כולל לשלל בדיקות: MRI עמוד שדרה, MRI מוח, MRI שד, MRI של החזה והלב, MRI של מערכת השלד, MRI של כלי הדם ועוד.

בהתאם ישנו מגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים שבהם מומלץ לעבור בדיקה זו. ביניהם: חשד לקיומו של מום מולד במוח, חשד למחלה הקשורה לחומר הלבן במוח (למשל טרשת נפוצה), אבחון אפילפסיה, ירידה בשמיעה או פגיעה בראייה שעלולות לנבוע ממקור עצבי, חשד לגידול בכליות או לחסימה במערכת השתן, מעקב אחרי התפתחות סרטן הערמונית, גילוי סרטן שד, חשד למפרצת באבי העורקים או לחסימה/דליפה בכלי דם מרכזי אחר, מעקב אחרי התפתחות שחמת כבד, פציעות ספורט (דוגמת קרע במניסקוס), מחלות שקשורות למפרקים, זיהום בעמוד השדרה ועוד ועוד.

באופן כללי מומלץ תמיד לשאול את הרופא המפנה מדוע בחר באמצעי דימות מסוים ולא באחרים, ואם ישנו חשש – לפנות לייעוץ של מומחים או לקבלת חוות דעת נוספת.

מה כולל הכנה לקראת בדיקות MRI?

בדיקות MRI אורכות בדרך כלל בין 20 ל-45 דקות, בהתאם לאבחון הנדרש. בחלק מהמקרים, על-מנת לשפר את חדות התוצאות ולהקל על הפענוח, נעשה שימוש בחומר ניגוד מיוחד בשם גדוליניום. זהו חומר בטוח לשימוש, אבל עלול להזיק למי שסובל מבעיה כלשהי בכליות – ולכן לקראת ההגעה למכון MRI יש לעבור בדיקת דם שכוללת גם תפקודי כליות.

דגש חשוב נוסף הוא קיומם של חלקי מתכת בתוך הגוף. הבדיקה מתבצעת כאמור בתוך שדה מגנטי רב עוצמה, וכך למשל אדם שבגופו יש רסיס ישן, גם אם קטן מאוד, לא יכול לעבור MRI בגלל החשש לתזוזה של הרסיס ופגיעה ברקמות הסמוכות. באופן דומה יש לדווח לצוות המכון כבר בעת קביעת התור על כל פריט שיש בו מתכת (סטנט, מפרק מלאכותי, קוצב לב, שתל, משאבת אינסולין ועוד). לבדיקה עצמה יש להגיע עם בגדים נוחים שלא כוללים חלקי מתכת, וכמו כן לחדר שבו נמצא מכשיר ה-MRI יש להיכנס ללא המכשיר הסלולרי, כרטיסי אשראי, תכשיטים ומשקפיים.

האם בדיקת אמ.אר.איי בטוחה לחלוטין?

כן – ולמעשה היא גם אמצעי הדימות המומלץ לאוכלוסיות רגישות כגון נשים הרות, תינוקות וילדים קטנים.

יחד עם זאת חשוב לקחת בחשבון שהשהות בתוך מכשיר ה-MRI עלולה להיות מלחיצה. סיבה אחת היא שמדובר בחלל סגור, סיבה שנייה היא הצורך לשכב על המיטה ללא תזוזה במשך דקות ארוכות, סיבה שלישית היא הרעשים שמשמיע המכשיר ועוד סיבה היא החשש מפני תוצאות הדימות. 

כדאי לדעת שלאורך הבדיקה ניתן לדבר עם הטכנאי שמפעיל את המכשיר ולשתף אותו בתחושות. במקרה של בדיקת MRI לילדים אחד ההורים יכול לשהות בחדר ולהרגיע את הילד. במקרים של קלסטרופוביה של ממש, אפשר להיעזר בכדורי הרגעה או במדיטציה, ובמידת הצורך גם לעבור את הבדיקה תחת הרדמה. בחלק ממכוני ה-MRI מאפשרים לנבדקים חרדתיים לשהות במעין סימולטור לפני הבדיקה עצמה, בסיטואציה מבוקרת, כדי להתרגל לתחושה.

החשיבות הרבה של פענוח MRI מדויק לחלוטין

מכשיר MRI הוא אחד הפיתוחים היותר מרשימים של המין האנושי, ולא בכדי זכו האנשים שיצרו אותו ואת פרוטוקול הדימות – פיטר מנספילד הבריטי ופול לוטרבור מארה"ב – בפרס נובל לרפואה. החוליה הרופפת בשרשרת האבחון והריפוי היא הפענוח. בכל מכון MRI מועסקים רדיולוגים – רופאים שההתמחות שלהם היא פענוח תוצאות בדיקות דימות מתקדמות. מדובר כמובן בנשות ואנשי מקצוע שעברו הכשרה מעמיקה במיוחד, אבל למרבה הצער עקב מחסור חמור בארץ והיעדר תקנים, מוטל על כל רדיולוג ורדיולוגית עומס רב. התוצאה: שגיאות רבות. לפי משרד הבריאות, בין 10% ל-20% מהפענוחים אינם מדויקים לגמרי, והתוצאה עלולה להיות כמובן אבחון שגוי.

על-מנת שלא להסתכן שלא לצורך, ובפרט בסיטואציות רגישות ומורכבות במיוחד, מומלץ לפנות לשירות פענוח MRI פרטי – שמבטיח את הפקת מלוא התועלת האפשרית מממצאי הסריקה, ואבחון מושלם.