CT חזה + ריאות – באילו מקרים מומלצת הבדיקה, ואיך נערכים?

פענוח בדיקת CT לאזור החזה והריאות

בית החזה, שבתוכו נמצאות גם הריאות, הוא חלק חשוב בגוף האדם. כשישנו חשש לבעיה כלשהי באזור זה, נדרש אבחון יסודי ומדויק – ואחד ממכשירי הדימות המתאימים הוא ה-CT.

בעמוד זה תמצאו מידע מפורט אודות בדיקות CT של הריאות והחזה, המצבים שבהם הן מומלצות, ההכנות לקראתן, החזרה לשגרה בסוף הבדיקה והפענוח.

באילו מקרים מומלצת בדיקת CT חזה?

ההפניה לבדיקת סי.טי. של בית החזה ניתנת במצבים הבאים:

  1. לאחר צילום חזה שכולל ממצאים לא תקינים וכשנדרשת תמונת מצב ברורה ומפורטת יותר שאותה צילום החזה לא יכול לספק.
  2. במקרים של טראומה לבית החזה – וכשישנו חשש לפגיעה משמעותית בריאות, בצלעות, בכלי דם באזור זה או בעמוד השדרה.
  3. חשד לקיומם של גידולים סרטניים – בין אם כאלה שמקורם בבית החזה ובין אם מדובר על גרורות שנשלחו מאיבר אחר.
  4. מעקב אחרי חולי סרטן – כחלק משגרת המעקב אחרי מי שכבר אובחן כחולה בסרטן עם גרורות באזור החזה, וניתן לו טיפול בהתאם, תתבצע בדיקת CT כדי לבחון כיצד השפיע הטיפול ומה כדאי לעשות בהמשך.
  5. מפרצת באבי העורקים – מצב שבו האאורטה, כלומר העורק הראשי שמוביל דם מהלב, מתרחב ומתרחב עד שהוא נקרע. כשכלי דם מרכזי זה נקרע התוצאה היא דימום פנימי מסיבי וסכנת מוות.
    כשישנו חשד להתרחבות של האאורטה ניתן לבצע בדיקת CT מיוחדת שנקראת אנגיוגרפיה של האאורטה החזית. בבדיקה זו ניתן לזהות גם התרחבות מקומית – אניוריזמה – שעלולה להתפתח לכדי מפרצת באבי העורקים, וכך להקדים תרופה למכה.
  6. גילוי מוקדם בקרינה נמוכה לסרטן ריאות באנשים מעשנים.

הסימפטומים שמעוררים חשש למחלה שקשורה לבית החזה הם בעיקר שיעול מתמשך, קוצר נשימה או קשיי נשימה וחום. בדרך כלל השלב הראשון יכלול צילום רנטגן של האזור, ואם נדרש המשך בירור – CT.

חיפושים קשורים:

 

מתי חשוב לעבור CT ריאות?

אנטומיה של חזה וריאות ב-CT

הריאות הן איבר הנשימה העיקרי שלנו. צילום CT שלהן מתבצע במצבים שבהם ישנו חשד לבעיה כלשהי שעלולה לבוא לידי ביטוי בקשיי נשימה, או שכבר גורמת לכך.

בפרט חשוב לעבור סי.טי. ריאות במצבים הבאים:

  1. דלקת ריאות חוזרת – בחלק מהמקרים דלקת בריאות שחוזרת ומופיעה שוב ושוב היא אינדיקציה למחלות חמורות יותר (למשל אסתמה או ציסטיק פיברוזיס אצל ילדים) ועל כן נדרש בירור מעמיק.
  2. ברונכיטיס – מחלה שפוגעת בסימפונות (הצינורות שמובילים את האוויר לריאות) וליתר דיוק גורמים לבצקת ברירית שבחלק הפנימי של הצינורות ולהפרשה מרובה של ליחה. ברונכיטיס כרוני עלול להיגרם עקב זיהום אוויר חמור, עשן של סיגריות, חשיפה קבועה לאבק או תגובה אלרגית. ברונכיטיס אקוטי הוא מחלה ויראלית.
  3. חשד לגידול בריאות – סרטן הריאה הוא גידול קטלני שמופיע בעיקר אצל מעשנים ומעשנות (אבל לא רק). אבחון מוקדם של גידולים בריאות, עוד לפני שהם הופכים גדולים ושולחים גרורות, משפר במידה ניכרת את סיכויי ההתמודדות עם המחלה שמובילה מדי שנה לאלפי מקרי מוות בארץ.
    מחקר עדכני גילה שבדיקת CT ריאות מפחיתה את שיעור התמותה מהמחלה ב-20%. הבדיקה מומלצת למעשנים כבדים (ההגדרה היא 30 שנות קופסה – למשל עישון של 2 קופסאות ביום במשך 15 שנים) גם אם הפסיקו לעשן.
    סימפטומים כמו שיעול ממושך, דלקת בבית החזה שלא מגיבה לתרופות, הפרשת ליחה עם דם, קשיי נשימה ו/או בליעה ובלוטות לימפה באזור הצוואר שהופכות נפוחות מחייבים גם הם בירור יסודי – על בסיס CT ייעודי לאבחון מוקדם של סרטן הריאה.
  4. אמפיזמה – במצב תקין, בכל פעם שאדם שואף אוויר אל תוך הגוף שלו, מתבצע פעפוע של פחמן דו חמצני ושל חמצן בין הדם לבין נאדיות (שלפוחיות מיקרוסקופיות שעטופות בנימים ונמצאות בקצה של הסימפונות). פעולה זו היא בעלת חשיבות רבה מאוד, מפני שבזכותה יוצא מהגוף פחמן דו חמצני (מהדם אל הנאדיות ומהן החוצה) והחמצן מגיע אל כל התאים (מהנאדיות אל זרם הדם ומשם לכל מקום בו הוא נחוץ בגוף).
    אצל אנשים שחולים באמפיזמה (מחלה שמוכרת גם בשם שלה בעברית, נפחת) יש מעט נאדיות שלוקחות חלק בתהליך פעפוע הגזים ולכן הוא לא יעיל. התוצאה: קוצר נשימה ובמקרים מסוימים גם אי ספיקה נשימת וכן אי ספיקת לב.
  5. שחפת – מחלה מדבקת מאוד שפגעה בבני אדם רבים לאורך ההיסטוריה וגם במאה ה-21 עדיין עלולה להופיע. בגלל שהשחפת גם מסכנת וגם מדבקת, חשוב מאוד לאבחן אותה במהירות, והאופציה המתאימה ביותר היא CT.
  6. תסחיף ריאתי – קרישי דם שמגיעים אל הריאות עלולים לפגוע באופן חמור באיבר זה ואף לגרום למוות. כשישנו חשד למצב שכזה, תתבצע בדיקה ייעודית שנקראת CT אנגיוגרפיה של עורקי הריאות.

איך מתבצעת בדיקת CT?

CT חזה וריאות חיוני לניטור הבריאות.

בדיקת CT מבוססת על טכנולוגיית הרנטגן. ההבדל בין צילום רנטגן “רגיל” לבין טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography) הוא שבבדיקה המשוכללת יותר לא מתבצע צילום רנטגן בודד אלא אוסף צילומים, מזוויות שונות, כך שהרדיולוג (הרופא שמפענח את ממצאי המכשיר) מקבל למעשה תמונה תלת ממדית של בית החזה או הריאות (או כמובן כל איבר אחר שבו בוחרים להתמקד).

בנוסף מספק המכשיר צילומים ספציפיים בחתכים שונים של האזור (מעין פרוסות), שגם הם תורמים לאבחון.

הנבדקים שמגיעים לבית חולים או למכון לצורך CT חזה או CT ריאות מתבקשים לשכב על מיטה. המיטה מוכנסת אל מכשיר ה-CT (התחושה היא של כניסה למעין מנהרה), ובתוך החלל הנ”ל מתבצעים כל צילומי הרנטגן על סמך תכנון שנקבע מראש (בהתאם למטרת הבדיקה).

בדיקות CT של בית החזה והריאות אורכות דקות בודדות. במהלך השהות בתוך המכשיר חשוב לשכב בלי לזוז כדי לא לגרום לתמונה שמייצר המכשיר להיות מטושטשת. ייתכנו גם רגעים מסוימים שבהם הנבדק או הנבדקת יתבקשו לעצור את הנשימה (לזמן קצר כמובן). לאורך כל הבדיקה ניתן לתקשר עם הטכנאי שמפעיל את המכשיר.

היערכות לקראת בדיקת CT ריאות או חזה

בחלק מהמקרים צילום CT של החזה או הריאות מחייב שימוש בחומר ניגוד מיוחד. חומר זה הוא על בסיס יוד ותפקידו הוא לצבוע את הממצאים כך שיהיה נוח יותר לראות גידולים או אבנורמליות אחרות בריאות ובבית החזה.

לקראת CT עם חומר ניגוד יש לעבור בדיקות דם שכוללות גם תפקודי כליה. הסיבה לכך היא שאותו חומר עלול להזיק לאנשים שהכליות שלהם לא מתפקדות באופן תקין לחלוטין. גם חולים במחלות של כלי הדם, חולי לב ובעלי סוכרת נדרשים לדווח מראש על המחלה כדי שצוות המכון יחליט האם הם יעברו את הבדיקה עם חומר ניגוד או בלעדיו.

כשהבדיקה מתבצעת עם חומר ניגוד, הוא ניתן בשתייה או בזריקה. כשהוא ניתן בשתייה, יש להגיע למכון כשעתיים מוקדם יותר וזאת על-מנת לשתות בהדרגה מים מהולים בחומר. פרט לכך יש להיות בצום של 4-6 שעות, בהתאם להנחיות המדויקות שתקבלו כשתקבעו תור.

כמו כן יש להגיע עם ממצאי בדיקות קודמות (צילום חזה וכו’) ואם קופת החולים היא זו שמממנת את הבדיקה – עם טופס 17 בתוקף.

תופעות לוואי וחזרה לשגרה אחרי CT ריאות או חזה

הערכת חזה מקיפה באמצעות טכנולוגיית CT

CT הינה בדיקה לא פולשנית ובאופן עקרוני היא לא גורמת לכאב או לתופעות לוואי כלשהן. ייתכנו תחושות מסוימות עקב חומר ניגוד, אם ניתן כזה – בעיקר בחילה קלה או כאב בזרוע (כשהחומר ניתן בזריקה). בכל מקרה חריג יש לפנות מיד לצוות המכון.

יחד עם זאת חשוב להדגיש שבמהלך השהות במכשיר – ששני החוקרים שהובילו לפיתוחו, אלן קורמק וגודפרי האונספילד, זכו על עבודותיהם בפרס נובל לרפואה – נחשפים הנבדקים לקרינה מייננת שעלולה להיות מסוכנת (פירוט בהמשך העמוד).

פרט למקרים שבהם בוצעה בדיקת ה-CT תחת הרדמה ניתן לחזור מיד לשגרה מלאה. מומלץ לשתות הרבה מים כדי לשטוף מהגוף את חומר הניגוד. לנשים מניקות מומלץ להימנע מהנקה במשך 24 שעות לאחר הסי.טי.

אם הבדיקה כללה חומר ניגוד (ישנם מחקרים שלפיהם אין סכנה לתינוק, ובחלק מהמקומות אין המלצה להפסיק את ההנקה לפרק זמן זה – אבל למי שרוצה להיות בטוחה ולא לקחת סיכונים מיותרים כדאי לשאוב חלב מראש, ולחזור להניק רק אחרי יממה).

עד כמה חמורה הסכנה שבקרינה?

לצד היתרונות המשמעותיים של בדיקות סי.טי. – המהירות, רמת הדיוק הגבוהה והעלות הנמוכה יחסית (בהשוואה ל-MRI) – ישנו גם חיסרון שאי אפשר להתעלם ממנו: הקרינה שפולט מכשיר הטומוגרפיה הממוחשבת.

בבדיקת CT ריאות כמות הקרינה שווה לזו שנספגת בגוף ב-260 צילומי רנטגן, ואילו CT חזה חושף את הנבדקים לקרינה של פי 400 מצילום רנטגן. זוהי קרינה מייננת, כלומר כזו שעלולה לשנות את מבנה התאים בגוף, ועל כן היא נחשבת מסוכנת.

בהתאם ההמלצה לאוכלוסיות רגישות, ובפרט ילדים קטנים ונשים הרות, היא לעבור בדיקות אחרות ובראשן MRI. במקרים אחרים התפישה המקובלת היא שהתועלת שב-CT גדולה מהסיכון, מה גם שהמכשירים המתקדמים פולטים פחות כמויות נמוכות יותר של קרינה.

עוד כדאי לדעת בהקשר זה כי על סמך מחקר מקיף בנושא הסיכון ללקות בסרטן עקב החשיפה לקרינה בבדיקת CT בודדת גדל בסך הכל ב-0.05% (בהשוואה למצב שבו לא מתבצעת הבדיקה).

החשיבות הרבה של פענוח CT ריאות וחזה מדויק לחלוטין

ניתוח CT חזה יסודי מבטיח בהירות

דגש חשוב מאוד נוסף לגבי CT ריאות כמו גם CT חזה הוא הפענוח. זוהי גם אחת מנקודות התורפה של השימוש באמצעי דימות זה בארץ.

מדי שנה נערכות בסך הכל למעלה ממיליון בדיקות CT בישראל. לשם השוואה, לפני 20 שנה מספר הבדיקות עמד על כחצי מיליון.

למרות הזינוק המשמעותי – תוצאה של הגידול באוכלוסייה והרצון לספק לכולנו טיפולים מתקדמים על בסיס אבחונים מדויקים – מספר הרדיולוגים (כאמור הרופאים שמופקדים על הפענוח) לא גדל בקצב הדרוש. כתוצאה מכך ישנו מחסור של ממש במפענחים, הן בבתי החולים והן במכונים הפרטיים, וכל פענוח מתבצע תחת לחץ ניכר שיוצר עומס העבודה.

עקב לחץ זה מתרחשות לא מעט טעויות בפענוחים השונים. לדברי מומחים בתחום הרפואה הציבורית בארץ, ב-10% עד 20% מבדיקות ה-CT, הפענוח אינו מדויק לחלוטין!

הסיכון שבפענוח שגוי כפול: מצד אחד אנשים חולים לא יקבלו את הטיפול שלו הם זקוקים, ומצד שני אנשים בריאים עלולים לקבל טיפול שכרוך בלא מעט תופעות לוואי וגם קושי נפשי למרות שהם כלל לא חולים!

על-מנת להתמודד עם התופעה הנ”ל, ולמזער את הסיכון, ניתן לפנות לשירות פענוח CT פרטי. שירות זה ניתן על-ידי איש מקצוע בכיר ובעל ניסיון רב בתחום הרדיולוגיה.

בנוסף הוא פנוי להקדיש את כל הזמן ותשומת הלב הדרושים לממצאי המכשיר המשוכלל, כך שהסיכוי להתרחשות טעות הוא אפסי. תוצאות פענוח CT חזה או CT ריאות שבוצע באופן פרטי נמסרות תוך 24 שעות וכוללות גם ייעוץ על בסיס הניסיון רחב ההיקף.

סיכום

סריקות CT של החזה והריאות ממלאות תפקיד חיוני באבחון מגוון מצבים, מסרטן ריאות ועד לתסחיף ריאתי. הם מומלצים במקרים בהם יש צורך בתמונה מפורטת ומדויקת יותר ממה שקרני רנטגן מסורתיות יכולות לספק. סריקות אלו חשובות במיוחד בזיהוי חריגות כגון גידולים, דלקת ריאות, ברונכיטיס ומפרצת אבי העורקים.

בעוד היתרונות של סריקות CT הם משמעותיים, חשוב להיות מודע לסיכונים הפוטנציאליים הקשורים לקרינה מייננת. עם זאת, התקדמות הטכנולוגיה הפחיתה את החשיפה לקרינה, מה שהופך את היתרונות בדרך כלל לעלות על הסיכונים. פרשנות מדויקת של תוצאות ה-CT היא חשיבות עליונה, שכן פרשנויות מוטעות עלולות להוביל לאבחון יתר ולתת-אבחון. חיפוש אחר שירותי פענוח CT פרטיים יכול לספק ניתוח יסודי ואמין יותר, לעזור להבטיח אבחנות מדויקות וטיפולים מתאימים.

 

שאלות נפוצות לגבי סריקות CT חזה וריאות

כיצד מתבצעת בדיקת CT חזה?

בדיקת CT חזה מתבצעת בטכנולוגיית רנטגן. שלא כמו צילום רנטגן רגיל, הוא לוכד תמונות מרובות מזוויות שונות כדי ליצור תמונה תלת מימדית של החזה והריאות. המטופל שוכב על מיטה המוכנסת למכשיר ה-CT, ומבוצעות תמונות על סמך תוכנית שנקבעה מראש. התהליך אורך מספר דקות ועשוי לכלול עצירת נשימה קצרה. תקשורת עם הטכנאי אפשרית במהלך הסריקה.

למה משמשת בדיקת CT לחזה ולריאות?

בדיקת CT לחזה ולריאות משמשת לאבחון מצבים וחריגות שונים באזור החזה. מומלץ במקרים כמו ממצאים חריגים בצילום חזה, טראומה בחזה, חשד לגידולים סרטניים, מעקב אחר חולי סרטן, מפרצת באבי העורקים, גילוי מוקדם של סרטן ריאות אצל מעשנים ועוד.

מתי חשובה בדיקת CT ריאות?

בדיקת CT ריאות חשובה כאשר יש חשד לבעיות הקשורות לנשימה או לבעיות קיימות. מומלץ במקרים של דלקת ריאות חוזרת, ברונכיטיס, חשד לגידולי ריאות, אמפיזמה, שחפת ותסחיף ריאתי.

כיצד מתבצעת בדיקת CT?

בדיקת CT כוללת שכיבה על מיטה שנעה לתוך מכונת CT. בניגוד לקרני רנטגן מסורתיות, סריקת CT לוכדת תמונות מרובות מזוויות שונות כדי ליצור תמונה תלת מימדית. ההליך אורך מספר דקות, וחיוני לשכב בשקט כדי למנוע תמונות מטושטשות. ניתן להשתמש בחומר ניגודי כדי לשפר את הנראות. זה לא פולשני ובדרך כלל לא כואב.

מהו חומר ניגוד ומתי משתמשים בו?

חומר ניגודי, המכיל בדרך כלל יוד, משמש לשיפור הנראות של גידולים וחריגות בתמונות. זה עשוי לשמש כאשר בדיקת CT של החזה או הריאות דורשת פירוט רב יותר. לפני CT מוגבר ניגודיות, יש צורך בבדיקות דם, כולל תפקוד כליות. מטופלים עם תנאים ספציפיים נבחנים לגבי התאמת השימוש בחומר ניגוד.

האם ישנן תופעות לוואי של בדיקת CT ריאות או חזה?

בדרך כלל, סריקת CT אינה גורמת לכאב או לתופעות לוואי. אם נעשה שימוש בחומרי ניגוד, חלק מהאנשים עלולים לחוות בחילה קלה או כאבים במקום ההזרקה. החשיפה לקרינה מעוררת דאגה, כאשר CT ריאות שווה ערך ל-260 צילומי רנטגן ו-CT חזה חושף את החולים לקרינה פי 400 מצילום רנטגן.

עד כמה מסוכנת הקרינה מבדיקת CT?

סריקות CT פולטות קרינה מייננת, שעלולה לשנות את מבנה התא ונחשבת למסוכנת. עם זאת, היתרונות לרוב עולים על הסיכונים. אוכלוסיות רגישות, כמו ילדים ונשים בהריון, עשויות לבחור בבדיקות אחרות כמו MRI. הסיכון המוגבר לפתח סרטן עקב בדיקת CT בודדת מוערך ב-0.05%.

עד כמה מדויקות הפירושים של סריקת CT?

הדיוק של פירושים של סריקת CT יכול להשתנות עקב לחצים בעומס העבודה. במקרים מסוימים עלולה להתרחש פרשנות שגויה, מה שמוביל הן לאבחונים שהוחמצו והן לטיפולים מיותרים. חיפוש אחר שירותי פענוח CT פרטיים מרדיולוגים מנוסים יכול לספק תוצאות מדויקות יותר.

מה החשיבות של פרשנות מדויקת?

פרשנות מדויקת של סריקות CT היא חיונית כדי להבטיח אבחון וטיפול נכונים. פרשנות שגויה עלולה לגרום למחלות לא מטופלות או טיפולים מיותרים, ולגרום למצוקה פיזית ורגשית כאחד. פנייה לשירותי פענוח מקצועיים יכולה לעזור למזער סיכונים אלו.

כיצד אוכל להתכונן לבדיקת CT ריאות או חזה?

בהתאם לסוג בדיקת ה-CT, ייתכן שיהיה עליך להתכונן עם צום ובדיקות דם. אם משתמשים בחומר ניגוד, אפשר לתת אותו לשתייה או להזריק. תוצאות בדיקה קודמות, טופס ביטוח תקף וביצוע הנחיות ספציפיות חשובים לסריקה מוצלחת.

יש לכם שאלה?

השאירו פרטים ונחייג מיד:

או שלחו לנו וואטסאפ:

דילוג לתוכן